רביו סטארלייט – מחזה – שרידים

שלום לכולם וחג שמח!
הרבה זמן לא התראינו~
היום אני כאן כדי לפרסם את מה שאמרתי שאפרסם בפעם האחרונה שכתבתי כאן פוסט. אכן, מדובר במחזה השלישי בקו העלילה של הצוציקיות של סטארלייט – רימיינז (או בתרגום: שרידים. למרות שהשם לא מופיע ליטרלי בשום מקום במחזה, אפילו לא כחלק מהמילים של שיר הנושא שזה גם הכותרת שלו…). זה ללא ספק המחזה הכי טוב בקו העלילה של הצוציקיות, וגם ללא ספק המחזה הכי טוב של סטארלייט עד כה לדעתי, וכבר יצאו כמה וכמה מחזות אחריו. מעניין אם אי פעם משהו יקח ממנו את התואר… בינתיים לא נראה שסביר שזה יקרה חח.
בכל מקרה, כרגיל, אחפור עוד קצת אחרי הקישורים.
תהנו, ואשמח מאוד אם תשתפו את הטורנט בסיום ההורדה~

Torrent | Drive

אני חושבת שזה בלתי אפשר לתאר במילים מה המשמעות של רימיינז עבורי, ואיזו השפעה עצומה היה למחזה הזה על החיים שלי.
לפני כמה חודשים עברה שנה מאז שהמחזה עלה, וניסיתי להעביר חלק מהרגשות שלי בנושא בשרשרת פוסטים בטוויטר. אם אין לכם בעיה לקרוא אנגלית, אתם מוזמנים לקרוא כאן. משהו שלא נכנסתי אליו לעומק בפוסט ההוא זה איך בזכות רימיינז הכרתי שתי שחקניות שאני אושי שלהן ברמה ממש מוגזמת עכשיו. מדובר בצ'יקאנאסו וקאנון, שמשחקות את אזומה והארוקה מרומאנה בהתאמה. צ'יקאנאסו ספציפית גם עושה המון המון דברים, ככה שיצא שאני כל הזמן הולכת לדברים שלה, רואה אותה במלא הצגות וכו', ואפילו מדברת איתה על בסיס חודשי פחות או יותר… אני באמת אוהבת אותה כל כך, והיא מוסיפה המון אור לחיים שלי, ולולא רימיינז בחיים לא הייתי מכירה אותה.
כמובן שגם בלי קשר לרומאנה, כל הצוציקיות היקרות שלי נפלאות במחזה הזה כמו תמיד. רק שעוברים עליהן הרבה דברים קשים כאן… כפי שאתם אולי יכולים לנחש, אחת מהסיבות שהמחזה הזה הוא המחזה האהוב עליי ביותר היא שיש בו כמויות אנגסט מטורפות. לגמרי המחזה הכי אנגסטי של סטארלייט, שאפילו (אל תסיימו לקרוא את המשפט אם עוד לא צפיתם) אין לו סוף טוב והוא נגמר במתח!
אה, והאם הזכרתי כבר שצפיתי בכל אחד ואחד מהמופעים שלו בגפי? המחזה עלה 13 פעמים, ואני הייתי שם בקהל בכל אחת מ-13 הפעמים האלו. גם קיבלתי בונוסים ממש שווים בזכות זה, כמו למשל פוסטר חתום של המחזה (התמונה היא אותה תמונה כמו ששמתי כאן, המהממת הזו) שמי שחתמה עליו היא השחקנית של מינקו, שהיא הדמות האהובה עליי מהצוציקיות. כמו כן, קיבלתי גם את העלון של המחזה (חוברת עם תמונות וקצת טקסט) חתום על ידי כל הקאסט כמעט – כלומר כל הצוציקיות, וכל רומאנה (לצערי למורה לא נתנו לחתום משום מה חח). מעבר לזה שאלו בונוסים מגניבים ממש, גם לדעת שאני אחת מאולי גג 20 אנשים שיש להם את הדבר הזה מרגיש מאוד מיוחד.
ואם כבר, אני ממש שמחה שהיום זה היום בו אני סוף סוף מוציאה את רימיינז. בדיוק אתמול התרחשה הופעת הסולו הרביעית של הצוציקיות (מזכירה את ההבדל: הופעה זה רק שירים, מחזה זה ליטרלי הצגה עם עלילה וכו'), וזה שוב הוכיח לי כמה אני אוהבת אותן וכמה אני אסירת תודה על כך שאני יכולה לתמוך בהן ככה מקרוב. מקווה שיכריזו בקרוב על מה הדבר הבא שהן הולכות לעשות!
ואם כבר הדבר הבא, מי היה מאמין שהצלחתי להגיע למצב שאני בקצב של המחזות של הצוציקיות מבחינת תרגום! כמובן שמחזה ההמשך כבר יצא (לפני שלושה חודשים), אבל הבלוריי שלו עדיין לא יצא! כמובן שכשהוא יצא אתרגם אותו, בתור אחת שנשארה במתח שנה שלמה אני בהחלט יודעת איך זה מרגיש חח.
ואם כבר חזרנו לדבר על פאנסאב, אז חשוב לי גם לציין כמה דברים ששונים בהוצאה הזו מהוצאות אחרות של מחזות שיצאו לפני. דבר ראשון, יש פה הרבה יותר טייפים! אפילו אחרי שריסנתי את עצמי, היו יותר מדי שלטים שהרגשתי שחייבים טייפ מושקע וזה מה שהם קיבלו (גם אם עדיין לא מושלם, אחרת לא הייתי מסיימת בחיים). כמו כן, בניגוד לכל מחזה אחר של סטארלייט שהוצאתי עד היום, הפעם החלטתי כן להשאיר את החלק של ההופעה ולא לחתוך אותו. למה? כי נתנו לרומאנה לשיר את מעגל הרביו!!!!!!! הדמויות הכי טובות שרות את אחד מהשירים הכי טובים, אין מצב שהייתי מוותרת על משהו כזה. אבל מצד שני להשאיר רק את השיר הזה היה יכול להיות מאוד מוזר, לכן כל ארבעת השירים נשארו. החלק של ההופעה האמת השתנה בין כל מופע ומופע של המחזה. השיר הראשון היה תמיד אחד מהשירים מהאלבום "קליינוד", השיר השני היה תמיד מעגל הרביו מבוצע על ידי רומאנה, השיר השלישי היה שיר עבר כלשהו מהרפרטואר של הצוציקיות, והשיר הרביעי היה תמיד פרלוד החלומות. זה אולי נשמע כאילו זה הוסיף לי הרבה עבודה, אבל האמת שלא, כי את מעגל הרביו כמובן שהיה לי כבר מתורגם, והשיר עבר היה "מרד" – שכמובן תרגמתי חלקית למחזה הקודם, אז נשאר לי רק לתרגם את החלקים שלא היו במחזה עצמו. בכל אופן, הכל מתגמד כנגד היתרון של רומאנה שרות את מעגל הרביו חח.

ואני חושבת שבזה אפשר לסגור את עניין רימיינז. למרות שכמובן רימיינז כקונספט וכחוויה זה משהו שלא יעזוב אותי לעולם כנראה, ואני שמחה על כך.
הפרוייקט הבא שנתחיל הוא כמו שאמרתי בפוסט הסיום של ילדי האושי, אווה מוז'יקה – ההמשך של מייגו. עוד אין לי צפי לתת מתי נתחיל, אבל כשיהיה לי אעדכן על כך.
אז שתהיה לכולכם שנה טובה. מקווה שתמשיכו ללוות אותנו כאן באלס, גם בתקופה הנוכחית שהיא קצת יותר מעורערת. ואני בעיקר מקווה שזו תהיה שנה בה יותר אנשים יחשפו לסטארלייט, ירגישו מוכנים להרחיב את האופקים שלהם, ויצפו בכל המחזות המדהימים האלה. כי באמת שאם אתם לא צופים בהם, אין לכם מושג אפילו כמה אתם מפסידים.
נתראה!