שלום לכולם וחג חנוכה שמח~
במקום בשעת בוקר מוקדמת, השבוע אני כאן בשעת לילה מאוחרת כדי להביא לכם את הפרק הבא של הייקיו. אם אמרתי שאת הפרק הקודם אהבתי, גם באחד הזה יש די הרבה דברים שאני אוהבת – במיוחד בחצי השני שלו, בו אנחנו זוכים לראות את העבר של התאומים ואיך הם גדלו בתוך הכדורעף.
אני אישית נהנתי מזה ממש, מקווה שגם אתם תהנו.
אשמח מאוד אם תשתפו את הטורנט בסיום ההורדה~
ליה.
גם אני ממש אוהב את הפרק הזה – אני מת על אטסומו. הוא אחד המגישים הכי אהובים עליי!
לגמרי מזדהה!
תודה רבה
^_^
בבקשה
בהתחלה חשדתי כשטסוקי חזר על מנטרת פשוטי העם שלו, ואז תהיתי אם זו באמת מנטרה או שאני שוב בדז'ה וו. כשאטסומו המשיך עם פילוסופית עשר האצבעות הוא אישש, בפעם הלא יודעת כמה, שהפרק הזה שוב ממש מוכר לי. האם אני מגדת עתידות? אין לי מושג. לא אכפת לי. פעמיים כי טוב~
בכל מקרה, בפרק עסקינן. איך אני אוהבת כשהם מבקשים עזרה, אבל נישינויה הוא עדיין האחד שעשה את זה. מורידה את הכובע בפניו ובפני סבא שלו.
וגם, אהבתי את התאומים כבר קודם, אבל עכשיו סיפקו לי סיבה אמיתית להרגיש ככה. היה נחמד ללמוד קצת יותר על הקשר ביניהם ואיך הם משפיעים אחד על השני.
תודה לך!~
נשמע לי כאילו כבר צפית בעונה מתישהו ואת פשוט לא זוכרת חח.
והתאומים באמת אחלה, אני גם אוהבת אותם. הקטע בסוף שאוסאמו אומר שהוא מתוסכל מזה שהוא לא מתוסכל יותר מכך שהוא לא נבחר, ושהוא מבין שאטסומו כנראה אוהב כדורעף יותר ממנו, לגמרי אחד הקטעים האהובים עליי.
בבקשה!