לאב לייב! סופרסטאר!! פרק 8

שלום לכולם ושבוע טוב~
עוד יום ראשון הגיע אלינו, ואיתו עוד פרק של סופרסטאר שישלים לנו סוף סוף את החמישיה שמרכיבה את קבוצת הבנות של העונה. יש לי כמה דברים להגיד בנושא, אבל אני לא רוצה לספיילר יותר מדי את מה שקורה בפרק (מהבחינה של לדבר על הפרטים הקטנים בו), אז אתם מוזמנים ללכת לצפות ולחזור לקרוא את מה שאני אכתוב אחר כך.
אם ככה, לפני המחשבות שלי, בואו נעבור לקישורי הפרק (מזכירה שעדיין אשמח מאוד אם תמשיכו לשתף את הטורנט בסיום ההורדה):

 

Torrent | Drive

אוקיי, אז מה שיש לי להגיד בנוגע לפרק קשור ספציפית לרן (מין הסתם) ולסיבות שהיא בחרה להיות עוינת כלפי איידוליות בית הספר (גם בפועל, וגם במחשבות שלה עצמה).
לפני שאגע ישירות במקרה של רן, חשוב לי להגיד שכל הקטע הזה של "מועצת התלמידים מתנגדת לאיידוליות" זה טרופ לאב לייב-י שנמאס לי ממנו כבר מזמן. עם ארי זה עבד מעולה – כי היו לה סיבות טובות, והיא פעלה נגד האיידוליות בצורה חכמה (זה שהחבלה לא הצליחה לה זה בעיה אחרת), וגם הסיבות שהיו לה לטינה כלפיהן היו אמינות ואמיתיות. ואז הגיעה דאיה, שהייתה אנטי מתוך לעשות דווקא ותו לא, אבל לפחות אצלה מההתחלה ראינו שהיא אוהבת איידוליות ופשוט יש לה בעיות עם עצמה שהיא צריכה לפתור. עדיין לא אהבתי את זה, כי חשבתי שהסיפור של דאיה לגמרי עובד גם בלי העוינות והתוספת של "מעניין למה היא שונאת איידוליות", כי אני חושבת שהשנאה הייתה ממש מיותרת. נגיד הקטע שהיא הפסיקה לדבר עם רובי על איידוליות כי זה כאב לה בגלל מה שהיא חוותה – מאוד אמין וטוב. הגיוני לא לרצות לדבר יותר על משהו שמזכיר לך חוויה קשה. מכאן ועד מה שדאיה עושה לצ'יקה והאחרות בתחילת דרכן, הדרך ארוכה. ואז מגיע הסיפור של רן. (הערת צד קטנה לפני: שימו לב איך ניג'י שוב עושות בחוכמה ולא משתמשות בטרופ המאוס הזה כשאין לו מקום באמת. באנימה הוא לא מופיע בכלל, אבל הוא כן "נמצא" בסיפור של המשחק. שמתי מרכאות כי בקווים הכי כלליים אפשר להגדיר את מה שקורה שם כ"מועצת התלמידים שונאת איידולז", אבל מה שקורה שם ממש שונה מכל הופעה אחרת של הטרופ הזה והוא גם עשוי שם הרבה יותר טוב).
אז רן שלנו, בת לאמא שהקימה את בית הספר והייתה איידול בית ספר בתקופה שלה בתיכון. מצד אחד רן מספרת לנו שהיא רצתה להיות איידול בעצמה בעקבות אמא שלה, משהו אמין והגיוני לגמרי. מצד שני, היא מחליטה על דעת עצמה, שבגלל שהיא לא מצאה שום זכר לכך שאמא שלה הייתה איידול, זה אומר שאמא שלה התחרטה על זה. אוקיי, אנשים לפעמים מספרים לעצמם סיפורים, אין ספק. אני לא חושבת שזה הגיוני שבן אדם יגיע ספציפית למסקנה הזו בלי שום ראיות תומכות, אבל נניח. אם זה רק היה גורם לה אישית להפסיק לרצות להיות איידול בעצמה – הייתי מקבלת את זה (עדיין לא הסיבה הכי טובה בעיניי, אבל סביר). אבל מכאן ועד ללכת ולהיות עויינת כלפי בנות אקראיות? זה כבר מרגיש לי שזה נעשה רק בשביל הטרופ וזהו. במיוחד כי רן בעצמה היא לא בן אדם רע – זה לא שהיא עויינת/קרה באופן כללי (כמו שהציגו את ארי נניח) ואפילו מעבר לזה – היא אשכרה מודה כמה וכמה פעמים במהלך הפרקים שהיא אנטי ספציפית נגד איידוליות. זה פשוט צועק "היינו חייבים לשלב את זה בסיפור איכשהו!!!", וזה מה שאני לא אוהבת בעניין.
חח וואו, הרבה זמן לא יצא לי לכתוב כזה הרבה בפוסט, בטח שלא בפוסט של פרק אחד ספציפי… אבל הייתי צריכה להוציא את זה, לול. (והכי מצחיק זה שיש לי עוד הרבה מה להגיד ודי סיננתי )
אשמח לשמוע את דעתכם גם, כמובן (:
נתראה בשבוע הבא,
ליה.

About TsUNaMy WaVe

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

5 תגובות

  1. מסכימה לגמרי עם דעתך. מההתחלה רן הייתה ממש עוינת כלפיהם, ואז ראינו שהיא מתרככת בצורה מוזרה עם הקטע של ציסאטו שמה? היא לא ניסתה לעצור או להגיב על כך שהיא מצטרפת אליהם וזה היה חשוד. ועכשיו היא פשוט החליטה שאמא שלה מתחרטת על כך מבלי לבדוק אפילו את החדר ולחפש באמת תיעודים… לחשוב שהיה לה תצרור מפתחות והיא אפילו לא ניסתה למצוא את זה, זה נשמע שהיא פשוט פחדה מזה. לאחר שהיא התנגדה אליהם ואמרה את הדברים הללו ללא כל פחד…

    3
    0
    • אני יכולה להבין למה היא נמנעה מללכת לחדר (שוב, כמו עם דאיה, העניין של להמנע ממשהו שמכאיב לך. גם לפי מה שהיא אומרת בפרק היא לא ידעה שהמפתחות אצלה, היא מצאה אותן כשהיה צריך לתת להן את החדר). אבל מה שאני לא מבינה נגיד (זה טענה שיש לי שהורדתי מהפוסט כמו שהזכרתי חח) זה למה היא לא הלכה לדבר עם המנהלת.
      היא ידעה שהמנהלת הייתה בכיתה עם אמא שלה, ועובדתית ברגע שרן ביקשה המנהלת הביאה לה הכל… אז למה היא לא ביקשה לפני? או שאלה? אני בטוחה שהמנהלת הייתה נותנת לה את כל הדברים (גם אם לא ספציפית את המחברת שהייתה נעולה במועדון, אבל את שאר הקופסא הזו שראינו כן).
      מצד אחד בפרק הזה הם גורמים לנו לחשוב שהיא כן ערערה בהתחלה במסקנה הזו של "כנראה אמא שלי התחרטה על זה", אבל בפועל היא לא עשתה שום דבר כדי לחפש ראיות. זה כאילו היא הגיעה למסקנה וזהו (ששוב, זה סותר)

      2
      0
  2. אני מאוד מחבב את הפרק הזה, אבל נתחיל עם הבעיות אני מניח ונסיים עם הברים הטובים…
    אני חושב שלפחות הכותבים רואים עדיין בטרופ הזה של "מועצת התלמידים מתנגדת" טרופ די חשוב לסדרה, גם מבחינה הריאליסטית – אנשים מצפים להתנגדות, איזו מועצת תלמידים תעבור לסדר היום על מועדון הזוי כזה? וגם בגלל הציפייה מהדורות הקודמים, והנרטיב של ההתהפכות (מהתנגדות להצטרפות) שיכול לעבוד ממש טוב… נכון שניג'י שונות, אבל הן שונות בהכל. נוכל לדעת אם באמת נמאס לקהל ולכותבים מזה אם יהיה דור חמישי… כי בסך הכל כבר בעונה שלנו אפשר לראות שסקול איידולס זה דבר מאוד מוכר ומצליח, אז אני מניח שלא מעט ראשי מועצת תלמידים ביקום של לאב לייב נאלצות לבלוע את זה בשקט לא משנה מה הן חושבות XD
    הסיבה העיקרית שהם חשבו שזה יעבוד להם כאן זה הסיפור האישי – רן כביכול מבלבלת בין הרגשות שלה לעובדות ולאחריות שלה כמועצת התלמידים, זה קורה מההתחלה מול הסקול איידולס וזה קורה גם בצורה גלובאלית יותר מול כל תלמידות המגמה הכללית בנוגע לפסטיבל… אבל זה לא באמת מצליח, לדעתי וכמו שגם את ציינת, בגלל הפרטים: רן לא מחפשת בכלל בחדר המועדון, המנהלת מסתירה את הסוד למרות שהיא יכלה כנראה לשים לב שרן "מאבדת את זה", אמא של רן מקסימה אבל מה זה אומר בכלל שרן "תגיע למסקנות בכוחות עצמה?" איך היא חשבה שזה יקרה? ועוד דברים כאלו שפשוט מפילים את הסיפור לחלוטין מכל הכיוונים…

    בכל אופן, אני מאוד אוהב את רן ואת הסיפור שלה, כשמנקים את רעשי הרקע ניתן לראות את רן מנסה לגבש לעצמה זהות במציאות בה האנשים שאמורים להיות המדריכים שלה לחיים כבר לא נוכחים, היא מנסה לאסוף שברים ממה שנשאר לה ולגבש את זה למשהו שהיא יכולה להבין ושיעזור לה להחליט על כיוון בחיי התיכון שלה – אבל לא מוצאת שום דבר, היא מתייאשת ורוצה לזרוק הכל לפח, ואז קאנון נכנסת לתמונה. קאנון עם הרגישות שלה יודעת מה צריך לעשות כדי לעזור לרן – וזה כמובן כולל הצטרפות לקבוצה. באמת שגם כאן החסרונות של הסיפור הורסים את מה שמדהים בו, כי בסך הכל קאנון משתמשת בהיגיון פשוט כדי לדעת איפה לחפש וזה לא הכי מרשים – אבל זה לא כל מה שהיא עושה, היא יודעת מה לצטט מתוך היומן שהיא מוצאת ומה להגיד לרן כדי לרפא את מה ששבור אצלה, זה מקסים ומרגש 3>
    המוזיקה בפרק הזה מהממת, החל מרצועת המוזיקה של Matataki no Saki e (שבהופעה יש בו לרן/נאגיסה אאוימה הנסיכה שלי קטע סולו בלט ממש חמוד!) וכמובן השיר Wish Song – אני מאוד אוהב את הקטע Gosenfu no Ue, יש שקט לרגע ואז רן שרה את זה לבד וקאנון מיד אחריה, השיר הראשון של ליילה כקבוצה שלמה! (חחח טוב, עכשיו אנחנו כבר יודעים שיהיו בנות חדשות, אבל לבינתיים…) מאוד אהבתי את הצבעים של כולן ששילבתם בשיר, זה מהמם! וכמובן התרגום – עשית כבוד לשיר היפיפה הזה כמו לכל שיר שאת מתרגמת כמובן… כרגיל, תענוג! 3>
    מבחינה וויזואלית, העונה הזו מושקעת מאוד גם מבחינת האנימציה וגם מבחינת הבימוי והעיצוב, משהו שאני ממש אוהב מהפרק הזה למשל – כשרן מסכימה להצטרף למועדון הרוח דוחפת אותה, אני אוהב לחשוב על זה בתור הרוח של אמא שלה שנוכחת בבית הספר ומגבה את רן בצעד שהיא הולכת לקחת (כמובן אחרי שהיא לקחה את הצעד הראשון בעצמה) אבל זו רק פרשנות שלי, אני לא רואה רמז שהם באמת התכוונו למשהו כזה…
    שבוע הבא, השם של הקבוצה! (שעכשיו אני קולט שספיילרתי אליו כל שבוע בתגובות XD) מצפה לזה!
    תודה ענקית על הפרק של השבוע 3>

    3
    0
    • תודה רבה סאם על עוד תגובה עשירה ומעשירה ^^
      כמובן שאפשר תמיד להסתכל על הצדדים הטובים של כל דבר, פשוט לי קצת יותר קשה לעשות את זה כי אני גם לא כל כך אוהבת את רן בתור דמות (והאמת שהנפילות הסיפוריות הן כנראה הסיבה, אז זה די ביצה ותרנגולת חח). מה שכן אני גם אוהבת את הקטעים של קאנון עם הציטוטים וכו', והקטע עם הרוח שדוחפת את רן באמת מקסים (נראה לי שהפרשנות שזו הרח של אמא שלה אמורה להיות די מובנת מאליה, לא? זה גם מה שאני חשבתי בכל אופן…)

      ואני חייבת להסכים לגבי האנימציה בעונה שהיא בהחלט נהדרת. האנימציה עצמה טובה ברוב העונות של לאב לייב, אבל בסופרסטאר יש גם משהו בארטסטייל עצמו שאני נורא אוהבת. די עצוב להגיד, אבל בין הדברים היחידים שמפריעים לי באנימה של ניג'י (בלי להכנס לעונה 2 ולרצח אופי שעשו ל-3 הנוספות…) זה הסגנון ציור. שהוא שונה, כצפוי מניג'י ששונות בהכל, אבל לא שוני שאני חושבת שהוא חיובי, אישית. אני הרבה יותר אוהבת את הארטסטייל שיש בסופרסטאר, והלוואי וזה היה גם הארטסטייל בניג'י. אבל אולי כי זה הארטסטייל שדומה יותר למשחק וככה אני מכירה אותן… מי יודע

      שמחה שנהנת, ובבקשה כמובן 3>

      1
      0
      • כן החסרונות של הסיפור הם מאוד קריטיים, אי אפשר להאשים את מי שמפספס את היופי שקיים בו, זה מובן לגמרי. בסך הכל היה כאן בעיקר פוטנציאל לסיפור מהמם שהתפספס, זה ממש חבל…
        לגבי הרוח של רן – אני מאמין שזה אמור להיות מובן מאליו, הרבה אנשים "הרגישו" את זה בצפייה, פשוט לא מצאתי שום דבר בסצנה הזו שיאמר לי במפורש שלזו הכוונה, אז סייגתי את דבריי. יש מצב שמדובר כאן שוב בעצלנות מסוימת להרים סצנה יצירתית יותר שתנכיח את אמא של רן בצורה סימבולית חדה יותר, אבל אולי הם באמת התכוונו למשהו אחר.

        2
        0

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*