שבוע טוב לכולם!
אחרי שלושה חודשים של עבודה קשה, היום אני כאן כדי להביא לכם את הפרק האחרון של ארץ לעולם לא המובטחת! לשם שינוי, הפרק עשוי ממש טוב, וזו דרך נהדרת לסיים את האנימה. קצת חבל לי שלא כל הפרקים היו ככה, אבל אין יותר מדי מה לעשות. דרך אגב, כבר הוכרזה עונה 2, לכל הדואגים~
כמו כן, כרגיל, הקישור לטורנט הוא באץ' לכל הפרקים. אם אתם רוצים רק את פרק 12 סמנו בפרק שאתם רוצים רק אותו. אבל אנחנו מאוד נשמח אם תורידו הכל ותעזרו לנו לשתף! ^^
בנוסף לחפירה הרגילה שהיא שתופיע אחרי הקישורים, אשים פה גם את דברי הסיום של חבריי לפרוייקט. אמנם זה גם מופיע אצלם בפוסט (וזה לא פוטר אתכם מלבקר גם בו!), אבל ככה שני הפוסטים ירגישו שלמים (:
תהנו~
בקרו באתר של שותפינו לפרוייקט, Paradise Subs!
כמה מילים על הפרוייקט ממני ומשותפיי. מתחילים ממני:
אז, יאקוסוקו.
אני בטוחה שמי שעוקב אחרי הפוסטים ואשכרה קורא אותם, יודע שהאדפציה די מאכזבת ביחס למנגה, וזה בהחלט כאב לי כל שבוע ושבוע. ועדיין, לא אני ולא חבריי היו מוכנים לוותר על לתרגם את יצירת המופת הזו, במיוחד לא כשידענו שאם לא נעשה זאת אנחנו היא תיפול לידיהם של משחיטים. אז תהיו בטוחים שאני ממש לא מתחרטת, ואעשה הכל כדי שנתרגם גם את העונה הבאה כשהיא תצא. מה שבטוח, היה לי תענוג לעבוד עם לילו ואלאור ואני ממש גאה בנו ובתוצר שהצלחנו ליצור – איכות מירבית וגם בקצב נהדר.
מה שכן, זה בכלל די מפתיע שיש לי חיבור כזה ליאקוסוקו. למה, אתם שואלים? ובכן, אני לא טיפוס של מנגות. אני תמיד מעדיפה את האנימה, ואם אני קוראת את המנגה, זה כנראה כי ראיתי את האנימה קודם. אני יכולה לספור על יד אחת (או יותר נכון, שתי אצבעות) מנגות שהתחלתי בלי קשר לאנימה – ויאקוסוקו היא אחת מהן.
זה היה בערב שישי אחד. על המנגה שמעתי לראשונה מלילו, אבל לא ראיתי צורך לקרוא אותה (כפי שאמרתי, אני יותר טיפוס של אנימה). באיזשהו שלב גם אלאור נכנס אליה, ואז שמעתי גם ממנו כמה היא טובה. למען האמת, אני לא זוכרת איך זה קרה, אבל באותו ערב שישי פשוט ישבתי והתחלתי לקרוא. ופשוט לא הצלחתי להפסיק. גם ככה כבר היה די מאוחר, אבל עד בערך 2 בלילה רק ישבתי וקראתי לפני שהכרחתי את עצמי ללכת לישון. ומהרגע שקמתי בבוקר, ועד שהגיע כבר הערב, לא עשיתי שום דבר חוץ מלהמשיך לקרוא את המנגה המדהימה הזו עד שהגעת לצ'פטר האחרון שיצא. זו הייתה חוויה מסחררת ומדהימה ביופיה – הסיפור ואיך שהמנגה מעבירה אותו, כל הפרטים הקטנים, החשיבה קדימה – הכל פשוט הדהים אותי. מאז ועד היום הספקתי לקרוא את המנגה כולה שוב כבר פעמיים, ואת ארק הבריחה ספציפית (הארק שכיסתה האנימה) קראתי לפחות עוד 5 פעמים. זה עד כמה אני אוהבת את המנגה הזאת ואת הסיפור הזה – הם אף פעם לא נמאסים עליי. ולא רק זה – אני גם בכל קריאה תמיד מגלה פרט נוסף שלא שמתי לב אליו קודם. אם אתם יודעים אנגלית ואהבתם את האנימה – אני ממליצה בחום לעבור למנגה, עם עדיפות להתחיל מההתחלה (אבל גם אם פשוט תמשיכו הלאה זה בסדר). אני בטוחה שלא תתחרטו.
וזהו. כמו שאמרתי בהתחלה, אני לא מתחרטת לשניה על שתרגמנו אותה – זה היה כיף גדול, למרות כל החסרונות והקשיים. ואני רוצה בנימה זו להודות לאלאור ולילו, שמעבר לכך שהם חברים כל כך נפלאים בלי קשר לפאנסאב ובלי קשר לאנימה – הם גם פאנסאברים נהדרים ומקצועיים והעבודה איתם הייתה הנאה אמיתית. תודה לכם ^^
כמה מילים מ-leeloo:
הבה נתחיל.
אז יאקוסוקו… כפי שהבנתם בשלב זה, יש לי היסטוריה ארוכה עם המנגה. In fact, המנגה היחידה אי פעם שקראתי מאז שהיה לה רק פרק אחד. חתיכת מנגה בחרתי לי חחח
וואלה, לא ידעתי בכלל למה אני נכנסת. הפרק הראשון תפס אותי בקטע של "הו, מגניב!" ומשם כל פרק היה פשוט מאסטרפיס מבחינתי, בטח ובטח הארק הראשון, זה שראינו הרגע באנימה (שכן, יש את אלו הטוענים שהמנגה "הדרדרה" משם, ולמרות שאני מבינה מאיפה הם מגיעים כביכול, בעיניי זה בולשיט). בכל אופן, אכן, לקחתי את הפרוייקט הזה יחד עם חבריי כפי שידעתי שאעשה. למען האמת, ידעתי שאני רוצה לקחת אותה, אבל לולא הייתי מכניסה גם את חבריי היקרים אוטושיגמי וליה לסיפור, אני לא בטוחה כמה זה באמת היה מתממש. בטח ובטח בקצב בו עמדנו. היו לי כמה רגעים שבאמת באמת היה לי קשה לעבוד על הפרק, ואם הייתי צריכה לעבוד על כולו מ0 עד 100, לא הייתי מצליחה.
אז במעמד זה, ארצה קודם כל להגיד תודה רבה רבה לאוטושיגמי וליה איתם זכיתי לעבוד.
גילוי נאות: את ליה אני מכירה מהרגע הראשון שעשיתי פאנסאב. כלומר, עוד לפני שאפילו חשפתי את עצמי בפורומים לראשונה, הכרתי אותה דרך ידיד, במסנג'ר. בואו נגיד שעשינו כברת דרך ארוכה יחד, כשבשנים האחרונות הקשר רק התחזק. וכבר הרבה מאוד שנים חשבתי על זה וחיכיתי לרגע בו נזכה לעבוד יחד – וזו הפעם הראשונה שזה באמת קרה!
היו הרבה פעמים שהתייעצנו אחת עם השניה על דברים שלנו, אבל זו הפעם הראשונה שעבדנו על פרויקט יחד, ובשבילי זה היה תענוג.
גילוי נאות נוסף: לאוטושיגמי היקר חיכיתי כשנה פלוס. בעצם, כשנה פלוס מאז שהחלטנו יחד שהוא מצטרף אליי, רק אז הוא באמת התחיל את העבודה האמיתית והרצינית. חיכיתי לזה בקוצר רוח, וכפי שצפיתי, גם איתו היה תענוג צרוף לעבוד. באמת שלשבת איתו על עריכה זה… כיף. לא משנה על מה אנחנו עובדים – זה פשוט כיף, ושנינו לומדים המון אחד מהשניה.
ועכשיו בחזרה ליאקוסוקו – בתור מעריצה אדוקה של המנגה (שגם קנתה מרצ'נדייס ביפן לפני שהוכרזה האנימה. כן, כבר היה מרצ'נדייס בחנות של ג'אמפ. כן, גם אני הופתעתי ממש!)
התאכזבתי מהאדפטציה הזו ממש.
ידעתי כביכול לא לצפות ליותר מדי, שכן מעטות האדפטציות לאנימה שבאמת עושות צדק למנגה. אבל קיוויתי קצת. קיוויתי שיאקוסוקו תקבל מה שבוקוהירו מקבלת – אדפטציה שעושה משהו משלה אבל לא עוזבת את הרצף הנכון או את האלמנטים הנחוצים שעושים את המנגה מה שהיא.
ופה… זה לא היה. אם אקביל שוב לבוקוהירו, יאקוסוקו בלי מחשבות זה כמו בוקוהירו בלי מכות. זה פשוט… לא עובד. משהו שם הולך לאיבוד לחלוטין.
אם מישהו רוצה לשמוע יותר בהרחבה מה הולך לאיבוד, אתם מוזמנים לשאול אותי, כי לפוסט זה אעדיף לעצור כאן חחח
אבל מה שאני יכולה להגיד בטוח הוא שנהניתי לעבוד עליה. כן, זה היה מתיש לפעמים. כן, זה היה מתסכל לפעמים. אבל נהניתי ללא ספק, בטח כשלא עשיתי זאת לבד!
אני בטוחה שבשביל מי שמבין קצת, קשה מאוד לפספס את כמות ההשקעה ששפכנו על הסדרה הזו. שמנו את כל התסכולים בצד – ונתנו את כל נשמתנו על מנת שהפאנסאב של האנימה לפחות יהיה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר. וזה כבר נהיה מנהג בפרויקטים האחרונים, אבל אני מאוד מאוד גאה בתוצר שלנו. כל כך גאה שהראיתי גם לאמא שלי 🙂 (כן, היא צופה. כן, היא ממש אוהבת. כן, היא תולעת ספרים והחמיאה מאוד על התרגום שלנו. יש אישור של אמא, ועל כך אין עוררין!)
בכל אופן, אני חושבת שאסיים את חפירת ה"כמה מילים" שלי כאן ואסכם בכך שאני שמחה שעשינו את זה, ואני גאה בנו מאוד.
כמה מילים מ-Otoshigami:
אז היי, אוטושיגאמי כאן ו… וואי, מאיפה מתחילים… טוב, אתחיל דווקא באמירה פחות נעימה, אבל כנה לחלוטין – לא אהבתי את האנימה הזאת.
כן, אמרתי את זה. זו האמת.
העניין הוא שבתור אדם שמאוד אהב את המנגה הזאת, היה לי קשה לראות איך ממשפט למשפט דברים פשוט… נאבדים. לדעתי רק שלושה פרקים נעשו היטב בסדרה – הפרק הראשון, השמיני, והאחרון. מעבר לזה לא היה פרק שלא הספדנו שלושתנו את סירוסי האנימה אחרי הצפייה בו חח… ואפשר לומר שהדבר הגרוע ביותר היה הסרת המחשבות מכל רחבי האנימה (לא צוחק ואתם מוזמנים לבדוק, הפעם הראשונה שאנחנו שומעים משפטי מחשבה היא בפרק 8, וגם מאז זה לא הופך להרגל).
מחברת המוות/Death Note ראיתם? דמיינו לעצמכם שלוקחים אנימה כזאת, משחקי מוחות מחושבים ותכנונים מדויקים, ועושים לה עיבוד מחדש שבו כל המחשבות של ראיטו ו-L מושמטות לחלוטין, ונותנים לכם, בתור אלו שצפו בסדרה המקורית עם המחשבות, לצפות בגרסה החצי-אילמת הזאת. איך הייתם מתרשמים ממנה? חושבים שהייתה לכם (או לאלה שאתם יודעים שצפו רק בגרסה חסרת המחשבות) את אותה רמת הבנה וחוויה מהסדרה?
תבינו עכשיו מה אנחנו מרגישים בתור קוראי מנגה שצפו בעונה הזאת של ארץ לעולם לא המובטחת, וגילינו לצערינו גרסה חצי אילמת שלא מעבירה את החוויה שאנחנו חווינו.
אבל טוב, זה אמור להיות פוסט סיום שמח, אז עזבו את בלבולי המוח שלי, ובואו תשמעו קצת דברים נחמדים יותר! חח
כפי שהתקציר בפרומו של הפוסט סיפר, לילו היא זו שדחפה אותנו לקרוא את המנגה, ולא בקלות. קשה לשכנע מישהו להיכנס לסדרה מבלי לגלות לו שיש שדים ובלגן חח… אבל נכנסנו… אני ראשון, ונחשפתי למנגה מדהימה ויוצאת דופן מכל בחינה שהיא. עוד בימים ההם, לפני שבכלל דמיינו שתצא אנימה, לילו יצאה בהכרזה "כשיוצאת אנימה – היא שלנו."
אמרה? ועשתה (;
אמנם מאדפטציה האכזבתי כפי שאמרתי קודם, אבל החוויה לעבוד על זה… הייתה מדהימה. מכמה בחינות.
הראשונה היא עצם החזרה שלי לפאנסאב באופן רשמי. עשיתי פה ושם דברים מחתרתיים מאחורי הקלעים, אבל זו החזרה הרשמית הראשונה שלי לתחום מאז כיתת ההתנקשות. זה כשלעצמו היה כיף גדול שנהניתי ממנו מאוד.
השנייה והעיקרית היא הזכות לעבוד באופן משותף ורשמי יותר עם שתי חברותיי הטובות, גם לילו (שעוד תסבול את שיתוף הפעולה איתי בעתיד, אם תרצה ואם לא~), וגם עם ליה שיצא לי לעבוד איתה טיפה באופן מחתרתי חח…
יחד עם שתיהן, מאחורי כל פרק ופרק הושקעו המון כוחות, דיונים, קבלת החלטות על מושגי התרגום, השוואות והבנות, וגם מחלוקות. היה הכל מהכל בפרויקט הקטן הזה, ואמנם היו מצבים פחות נעימים גם כן, אבל בסך הכללי החוויה הייתה מהנה ומדהימה. אני רוצה לומר באופן רשמי תודה רבה ללילו וליה המדהימות על שנתנו לי לקחת חלק בזה, ואף עוד את הזכות לתרגם וגם להיות שותף פעיל בעריכה. נהניתי מאוד, למדתי המון (לא צוחק, היפנית שלי השתפרה פלאים מתחילת הפרויקט הזה ואני חושב שהן יכולות להעיד על התהליך בהתהוותו חח), ואני גאה בתוצר שלנו יחד. תודה רבה לכן (:
וטוב, חפרתי מספיק אני חושב… אה, זה היה אמור להיות כמה מילים? נו, הן יודעות שזה 'כמה מילים' בשבילי~
לסיום אומר שאני מקווה מאוד שנהניתם מפרי עמלנו. עבדנו על כך רבות ובתנאים לא נעימים במיוחד. מי בעומס בחייו ומי בקשיי היומיום – אבל עשינו זאת ואנחנו מודים גם לכם הצופים שהייתם חלק מהחוויה שלנו. מצפים לראותכם גם בפרויקטים הבאים! ^^
ובמאמר מוסגר – אם אהבתם את האנימה, תעשו טובה וקראו את המנגה. היא הרבה יותר טובה 3:
~~~~~~~
וזהו, חזרתם אליי. תודה רבה גם לכם, הצופים. היה נחמד לראות את העניין שהבעתם בסדרה ולקרוא את התגובות שלכם! מקווה שהפרק האחרון יהיה לשביעות רצונכם (:
עד הפעם הבאה, ליה.
תודה רבה על הפרויקט המדהים הזהה
נהנתי ממש לצפות בו ^^
מצפה לפרויקטים הבאים 🙂
בבקשה! שמחים ממש שנהנת (:
תודה רבה על הפרויקט כולו!
כל הכבוד על האיכות העקבית, הדיוק והמהירות!
תודה!
בבקשה ^^
תודה רבה על תרגום של עונה טובה ומדהימה!
בבקשה 3:
לא מאמין שקראתי את כל זה.
היה פרק טוב מאוד לדעתי. הייתי שמח לראות עוד קטעים מהעבר של מאמא בפרק הזה.
אז, תודה על הפרק והתרגום של הסדרה בכללי.
בבקשה ^~^
תודה
בבקשה
קודם כל תודה ענקית שתרגמתם את האנימה הזאת! באמת שנהנתי לראות כל קטע באנימה הנדירה הזאת (לא קראתי את המנגה ומבחינתי האנימה הזאת הייתה פשוט וואו ענק)
ובכללי תודה על כל ההשקעה שלכם, אני נהנה כל פעם לראות איזה פרויקט חדש שלכם.
שיהיה לכם בהצלחה בכל פרוייקט שתתרגמו יאלופים!
בבקשה, שמחים שנהנת! (:
תודה ע-נ-ק-י-ת על האנימה המדהימה ומלאת הפלוט טוויסטים הזאת! אפשר לראות ולהרגיש בבירור מהתוצר שעשייה עליו נעשתה בהנאה, שיתוף פעולה והמון המון אהבה! כמו שמרגישים כשמורה אוהב את המקצוע שהוא מלמד כך אני הרגשתי את החיבור שלכם אל האנימה (אפילו אם האדפטציה הייתה מאכזבת). האיכות הייתה בשיא והקצב מרשים!
אני חייב להודות שכל הדיבורים שלכם על המנגה בכל הפוסטים לאורך העונה גרמו לי לרצות לקרוא אותה ולהבין למה כל כך התאכזבתם ומה ההבדל הגדול. באופן כללי אני אדם שמאמין שאנימה ומנגה הן שתי מדיות שונות ואי אפשר ממש לצפות שהן תהיינה זהות אבל כשזה נאמר באופן כזה מתמשך כנראה שיש פה משהו שהתפספס ואני רוצה לראות מה זה.
בבקשה! שמחים שנהנת (:
בנוגע למנגה, תהיה בטוח שאנחנו מודעים היטב לעובדה שמדובר בשני מדיומים שונים. אבל, אם האנימה מתיימרת להעביר את הסיפור של המנגה (והיא בבירור כן, זה לא שמדובר בספין-אוף או פשוט סיפור אחר עם אותן דמויות), זה די מאכב שהיא עושה את זה בצורה שלוקה בחסר. אין הרבה אדפטציות מושלמות, וגם תמיד יש שינויים, אבל מה שעשו כאן, לפי דעתנו בכל אופן – לא היה מספק.
מזל טוב על סיום הפרויקט ותודה לכם על ההשקעה. כבר אין לי ממש מה לכתוב חח
מקווה שיצא לי לצפות בה בקרוב (אגב התחלתי את מקום רחוק יותר מהיקום וזה ממש נחמד והעבודה מעולה אז כל הכבוד גם על זה).
שבוע טוב.
בבקשה!
מקווה שתהנה מסורה יורי מו ^^
וואו, סדרה ייחודית ונהדרת! מאוד נהניתי!
והם בהחלט נתנו לי את מה שרציתי, הרגשתי כל הזמן שמאמא איזבלה היא סוד הרבה יותר גדול ממה שהיא נראית בשטחיות מההתחלה. הפרק היה מאוד מרגש, אני מנגבת דמעות כרגע 3>
לא קראתי את המנגה, והאנימה הזו טלטלה אותי לחלוטין. ואתם אומרים שהמנגה הרבה יותר טובה? אני סקרנית בהחלט. ניסיתי להזמין כבר לפני שבועיים אבל בחנות Book Depository נגמרו כל העותקים של החלקים הראשונים של המנגה, צפוי XD
ועדיין, אני בדרך כלל צריכה את הצבע, והתזוזה ואת הפס קול כדי לבכות כמו שצריך…
תודה רבה לכם כמובן על העבודה הנהדרת! חווית הצפייה דרך העבודה שלכם הייתה מושלמת, כרגיל 3>
בבקשה, שמחה ממש שנהנת!
אישית אני אחת שמתרגשת ממש בקלות, אז גם במנגה (בלי צבעים תזוזות ומוזיקה) בכיתי כמה וכמה פעמים (כשנורמן נשלח, על הסיפור של איזבלה וכו') חח.
מקווה שיצא לך לקרוא את המנגה בקרוב ^^
תודה רבהההההה על העבודה המדהימה שלכםםםם!נהניתי מאוד ואני אקרא את המנגה3>
בבקשה! תהנה מהמנגה (:
משהו יודע איך השדים הגיעו והשתלטו על בני האדם
ומה הסיפור של הסבתא עם מאמא (למה מאמא כלי של הסבתא)
אשמי לתשובה אפילו אם זה ספוילר תודה מראש
לגבי מאמא והסבתא, אין יותר מדי מה להסביר. מאמא רצתה לחיות ופשוט הייתה ממש טובה בכל מה שהיא עשתה (וגם הסבתא הייתה המאמא שלה כשהיא הייתה קטנה) לכן הסבתא מנצלת אותה לצרכיה.
לגבי השדים
תודה רבה
^_^
בבקשה~
טוב, זה לא היה צפוי.
תודה רבה על תרגום הפרק בפרט והפרוייקט בכלל. נהניתי מכל רגע. לא יכול לחכות לעונה הבאה. ^^
בבקשה, שמחים שנהנת ^^
וואו אנימה מטורפת ויש לי בקשה אחת:(ספויילר)
תגידו לי שנורמן לא מת!
אתם תתרגמו גם את העונה השניה?
כן.