שלום לכולם~
עוד יום רביעי הגיע, ואני כאן עם פרק נוסף של שבעת חטאי המוות.
אין לי יותר מדי מה להגיד הפעם. הפרק נחמד, יש בו גם אקשן, גם קצת תשובות, וארתור חמוד כמו שהוא תמיד היה (התגעגענו אליו!).
תהנו, ואשמח מאוד אם תשתפו את הטורנט בסיום ההורדה.
ליה.
תודה רבה על הפרק!!!
בבקשה ^^
פרק אחלה לגמרי!!
אני בטוחה שמרלין גם אהבה להילחם לצד שבעת חטאי המוות ולא רק חשבה על להחיות את כאוס!
אני ממש אוהבת את ארתור! התגעגעתי אליו!
יאללה שני פרקים לסוף!
תודה על הפרק!! את עושה עבודה מדהימה (אבל זה לא חדש)!!!
מחכה כבר לפרק הבא!
בבקשה, שמחה שנהנית ^^
תודה רבה!
**ספויילרים לפרק**
וואו, כמה שהתגעגעתי לארתור, ילד מסכן. כאילו, מרלין וקאס תמיד נראו מאוד קשורים אליו, ובסוף מתגלה שלכל אחד מהם היו… סיבות, ועוד מרלין היא הפחות גרועה מבין השניים.
ובנוגע להוק מאמא, היה ברור שיש איתה משהו, אבל עדין קשה לקחת את זה ברצינות. יש לאנימה הזאת נטיה לקחת דמויות קומדיות ולנסות להדביק אותן על דברים רציניים, זה מקורי – אבל ממש מוזר. כאילו, הרגע הזה בעונה הראשונה שחשבו שהוק מת היה כזה "אממ… אני אמורה לבכות? לצחוק? כאילו, מישהו רוצה להסביר לי מה אני רואה כאן בכלל?"
חח כן, אני לגמרי מבינה. זה כאילו לתת להם נופך נוסף או לנצל אותם כפרטי עלילה, אבל בד"כ זה פשוט לא יוצא טוב.
מצד שני כשגילינו על אח של הוק כבר אז כל העניין שהיא אמא שלו היה נראה לא הגיוני
אז אני לא יודעת מה אני מעדיפה לול.
ובבקשה!
אגב, פתאום נזכרתי שקאס תמיד היה אומר שהוא רעב, לא?
עכשיו זה נהיה ממש קריפי.
וואו… נכון… קאס מרגיש הרבה יותר קריפי עכשיו
אוי פאק.
לא יודע על מה את מדברת, הוא מעולם לא היה חמוד או משהו בסיגנון..
כשהציור איכותי יותר, אפשר להגיד על מליאודס, קינג, זלדוריס שהם חמודים… אבל ארתור?
ארתור חמוד.
בונא מה
ארתור ממש חמוד!!!
וואו!!
פרק מעניין!!!
וארתור הוא נשמה טובה!! נראה שארתור איכשהו יציל או יגאל את מרלין.
תודה רבה על הפרק, לא מובן מאליו בכלל.
תודה רבה על התרגום המהיר.
בבקשה~
תודה רבה!
בבקשה
וואי, אני אוהב שסוף סוף יש קצת סיפור רציני, רק חבל שעושים את הכל בשני פרקים.
הקטע עם קאס היה מגניב, באמת היה מאוד לא מובן מה ומי הוא, ולעומת הוק הוא גם לא אתנחתא קומית…
ולגבי אמא של הוק, כל כך חיכיתי לזה, כי היה ברור כבר הרבה זמן שיש בה משהו מיוחד (בפרק שהיא בלעה פשוט את כל המתקפה שהגיעה לכיוונם כאילו כלום היה ברור שיש שם משהו עוצמתי מאוד וכאוס לגמרי מתאים בראש עם הקטע הזה)
נראה מה יתפתח מפה עכשיו בשני פרקים…
תודה על הפרק!
בבקשה, שמחה שנהנת! ^~^
*פלאשבק לתיאוריה שלי בתגובתי לפרק 14*
"לכן, גבירותיי ורבותיי, כל הרמזים מצביעים על כך ש… מרלין עשתה זאת" (מתייחס לניסיון הרצח של אליזבת).
*סוף פלאשבק*
לא רוצה להגיד אמרתי לכם, אבל… טוב, יודעים מה? אני כן רוצה! אמרתי לכם!!! מרלין עשתה זאת! לא אכפת לי שהצילה אותה, כי היא האשמה!
אבל לענייננו, האמת שזה פרק קצת מאכזב. אני מת על ארתור, ולראות אותו ב"מצב קרב" היה קטלני, אבל בחייכם (או בעצם בחייך, יוצר הסדרה) זה כזה דפוק להפוך את החתול החמוד לרשע, ואפילו נראה שהוא הרשע הסופי, האנטגוניסט האחרון והכי חזק. די מוזר על גבול המטומטם. ואל תגרמו לי להתחיל עם אמא של הוק, או לכאורה אמא של הוק ולמעשה כאוס, או הכלי של כאוס… רגע מה? זה הזוי ברמה חדשה לגמרי.
גם עדיין חושב שהצדק עם מרלין – כאוס ברא את האנושות, והאלילה הראשית ומלך השדים כלאו אותו כי קינאו ו/או פחדו, אז אין בעיה להחזיר אותו. לא יודע מה הרעיון של קו העלילה הזה, אך חושש שהוא סובל מתסמונת ה"מישהו בהנהלה רצה לסחוט עוד כסף מהסדרה ולא לתת לה להיגמר, אז היוצר חרטט משהו". היה יכול להיגמר בכיף הפרק כשאתור מלך, ואפילו קיבל את כוח הכאוס, והכל טוב ויפה, במקום "החתול הוא הרשע האמיתי".
חרף כל האמור, תודה על התרגום, תבורכי.
נ"ב- הקטע אחרי הסיומת, עם ארתור והוק, היה פשוט מופלא! קטע של שניהם ביחד זה סוג של התגשמות חלום, וגם הוא באמת הצחיק אותי. יודעים מה? אחרי הכול, נראה לי אני סולח לפרק 🙂
בבקשה!
שמחה שלמרות המוזריות שהחליטו לדחוף לקראת הסוף אתה עדיין נהנה. וכל הכבוד על התאוריה של מרלין, למרות שאני חושבת שגם אם הגעת למסקנה נכונה הדרך שלך הייתה פחות נכונה חח.
תודה רבה על הפרק, לא הבנתי מרלין בגדה בשבעת חטאי המוות היא עשתה הכל בשביל להחיות את כאוס ?
בבקשה. תלוי איך אתה מגדיר בגדה…
פרק מאכזב לטעמי, סיימתי אותו עם הרגשה רעה.
אי אפשר לשנות את האיפיון של הדמויות לקראת הסוף, זה ממש משתווה לשקר.
מילא אמא של הוק, זה היה צפוי, ובכלל היה מוזר שהם רכבו על כזאת תופעת טבע, בלי לשאול את עצמם מה פשר הכוחות שלה. אבל מרלין?! נו באמת, בנאדם לא יכול להיות נחמד, ולחייך מהסיבות הנכונות, ובסוף ייתברר שהוא אגואיסט שעושה ניסויים על יקום שלם.
וזה בלי להתייחס לגיחוך של הניסיון להשאיר את הקול של החתול מתוק ונחמד, מה שמכפיל את הקריפיות של התסריט.
תודה רבה על עבודה מדהימה של תרגום, והעלאת תכנים בשבילנו ♥️
המממ מתי קיבלת את הרושם שמרלין הייתה נחמדה וחייכה מהסיבות הנכונות?
מההתחלה הוצג לנו שהיא עושה הכל מאינטרסים אישיים פחות או יותר… לא היה ברור למה היא עוזרת לשבעת חטאי המוות, אבל כמעט כל דבר שקשור אליה היה כי היא רצתה לעשות ניסויים או התעניינה בתוצאות.
חוץ מזה שאני לא חושבת שזה היא רוצה להחיות את כאוס אומר שהיא רוצה להרוג את כולם… כאילו, מציירים לנו את זה כמשהו רע אבל מה רע בזה? זה הכוח שיצר את העולם, למה הוא בהכרח רע?
בכל מקרה, בבקשה~
כשבונים דמות, אפשר לאפיין אותה כחסרת רגשות הזדהות, או כדמות עם אינטליגנציה רגשית מפותחת.
נכון שהציגו את מרלין כדמות לא מפועחת, ככה שעובדה שיש לה מניעים סמויים לא מפתיעה לכשעצמה, אבל בתור דמות חכמה ומבינה (היא מזהה סיטואציות, יודעת להעניש את ה'רעים' כשצריך), ההסבר על שברון הלב מאהבה שלא הייתה הדדית, שגרמה לחיפוש תחליף ב'כאוס', בעוד היא בכלל לא יודעת מה זה אומר, קצת צולע.
כשדוחפים להביא את העולם לעתיד בו שולט כוח בלתי ידוע, לוקחים בחשבון בסבירות גבוהה מאוד מוות של כל האוכלוסיה, ובכללה שבעת החטאים
יש מצב שלא הבנת עד הסוף את עניין האהבה ושברון הלב? מזמינה אותך לראות מה אמרתי בנוגע לזה בתגובות של הפרק הקודם. היא לא עשתה את מה שהיא עשתה בגלל שמליאודס דחה אותה. זה שמליאודס דחה אותה היה עוד מלח על פצע שכבר היה פתוח גם ככה, וכנראה היה מוביל אותה לזה בכל מקרה.
מבחינת מרלין היא לא מביאה את העולם ל"עתיד בו שולט כוח בלתי ידוע". היא רק מחיה כוח כלשהו כי היא סקרנית לגביו ורוצה לראות מה יקרה איתו. שזה בדיוק הפואנטה של הדמות שלנו שראינו עד עכשיו…
תודה על הפרק 😁😁😁😁😁😁🏆🏆🏆🏆
בבקשה
אז בהמשך לפרק הקודם שהיה הכי פחות אהוב עליי בעונה, גם על זה לא עפתי… למרות שזה כן היה יותר טוב מהפרק הזה.
קודם כל, הקטע של תחילת כל פרק לפני הפתיח שבו תמיד רואים את כל החטאים שבר אותי, זה היה ממש עצוב ונורא לראות את ריטה (הנשק של אסקאנור) נופלת בצד בגלל שהוא מת… (וזה כנראה היה כבר בפרק הקודם אבל לא שמתי לב לזה אז).
עכשיו לפרק עצמו,הגילויים על קאס והוק מאמה היו מעולים וממש אהבתי אותם, אם כי קצת עצוב לי שהוק מאמה no more…
הקטע של ארתור שוחט את קאס (מה היה השם המלא שלו? וואו איך כבר שכחתי) היה מגניב, ולמרות שאני לא מעריץ של ארתור כמו בערך כל הפאנדום ולא מת על זה שהוא חזר לחיים, קטעים כמו זה והקרב שלו נגד מליאודס, זלדריס, קיוזאק, וצ׳אנדלר מראים לי למה הוא אהוב.
מרלין וכול הקווים החדשים של הדמות שלה ממשיכים לעצבן אותי, ובכנות אני כבר מתקשה לראות אותה יוצאת מזה בחיים. מרלין היא מהאנשים שיילכו עד הסוף עם המטרות שלהם, ובדומה ואם היא פשוט תשתכנע לוותר זה ירגיש לי לא הגיוני וממש out of character. לצורך השוואה, זה כמו שקוראפיקה מ- HxH היה פשוט משוכנע ע״י מלודי לרדת מהשאיפה שלו לחסל את הפאנטום טרופ, זה פשוט לא הגיוני ולא מתאים.
בכול הנוגע לכאוס, הרגע חשבתי על משהו: לא היה קו עלילתי שלם על זה שאם מליאודס ימשיך להתקיים הכוח המטורף שלו ישמיד את בריטניה? אני יודע שהוא איבד את הכוח שלו אז אני לא מדבר על זה, אבל כאוס, יישות שהרבה הרבה הרבה יותר חזקה ממנו, לא אמור לחוות אותו הדבר? איך בריטניה לא נהרסת מהנוכחות שלו? זאת למשל סיבה שבגללה כאוס חייב להיות מושמד.
בכול אופן, תודה על התרגום כמו תמיד.
בבקשה~
לגבי הקטע עם החטאים בהתחלה, האמת שבפרק הקודם בכלל לא היה את הפתיח הזה… זה היה פרק בלי קריינות פתיח (ממש יוצא דופן! מעניין כמה פרקים כאלה יש בסך הכל…)
לגבי מליאודס, זה לא כי מליאודס היה ממש חזק – זה כי מליאודס ומלך השדים התקיימו באותו זמן. אם מלך השדים לא היה קיים לא בטוח שזו הייתה בעיה.
אבל זה לא הוסבר שמליאודס הוא בעל כוח כל-כך מטורף שהעולם לא עומד בזה? אני זוכר שאמרו משהו כזה…
למרות שעכשיו עכשאני חושב על זה זה דיי הגיוני שההסבר שלך יהיה נכון כי אחרת בכול פעם שאסקאנור היה נכנס ל- The One, שהיא צורה שבה ממה שידוע לנו הוא basically בעל כוח אין-סופי, היה אמור לקרות אותו הדבר.
תודה רבה על הפרק, מתקרבים לסוף איזה התרגשות!!
היה פרק טוב סך הכל אין לי הרבה תלונות…
רק תוהה לעצמי האם ארתור שבסדרה רמזו לנו כל הזמן שהוא ה OP של הסדרה (אפילו יותר מכל הOP שכבר הוצגו לפני)
הוא דמות שמיהרו עם הבניית דמות שלו? אולי הוא היה צריך לקבל יותר עומק, מורכבות ובנייה של הדמות. נכון הוא ממש חמוד ומיד התאהבנו בו, עוד מהרגע הראשון שראינו אותו בקמלוט. כשהוא "מת" אמנם כאב הלב קצת, והוא נשכח כמובן למשך הרבה מאד זמן כדי שלא יפריע חס וחלילה.
ובכן בכל זאת, הדמות שלו לא הציגה שום מורכבות, לא היה לו שום בנייה של אישיות אופי וכולי, במובן מסוים בגלל שאת כל הדמויות שלנו חוץ מאליזבת' אנחנו למעשה פוגשים אחרי שרוב האופי שלהם נבנה והתפתח, יש בזה חסרון (וגם יתרון). לכן כשמליאודיס קיבל את הכח שלו זה היה מאד מספק ומתאים לדמות, אצל ארתור זה היה יותר מדי בינוני…
מצד שני יש להעיר פאן דווקא חיובי בצורה שבה הוא קיבל את הכח שלו.. ארתור הוא דמות שאנחנו לא יודעים עליה יותר מדי, מצד שני גם הוא לא באמת יודע על עצמו מספיק, אבל יש לו את הערכים להתמודד עם המצב ולהיות חיובי. וזה שווה אלינו הצופים שאנחנו "מבולבלים" עם הכח החדש שמוצג לנו אבל יודעים שזה בידיים של מישהו שאנחנו יכולים לסמוך עליו. הייתי מעדיף כמובן שזה יבוא בתור פייאוף מרשים מאשר הצורה הזאת אבל גם נחמד.
אוי יצא לי חפירה לול
בבקשה~
אני מסכימה שלארתור כדמות אין ממש עומק במהלך הסדרה. הוא לא עבר קונפליקטים ו/או משברים גדולים מדי. מצד שני, לא עולות לי כמעט דמויות בסיפור הזה (כולל הראשיות ביותר) שכן עברו דברים מספקים, ולכן אין לי תלונות חח.
ואיי איזה כיף לראות שאת עדיין מתרגמת! אני עוד זוכר שב2019 וב2020 הייתי נכנס לפה לראות חטאי המוות שתרגמת ואת זריחתה של יונה, ואיי איך אהבת את חטא האריה שמה בזריחתה של יונה!
כמו שזה נראה עכשיו, 2 הפרקים שנשארו יהיו מוזרים וחסרי היגיון. ממש כאוס (pun intended)
לא התחברתי לקטע החדש הזה… אני פשוט הולך להתייחס למוות של אסקאנור בתור הפרק האחרון. זה הסוף שמגיע לסדרה הזו לדעתי.
.
אגב, למרות הכל הסדרה עדיין סבבה ותודה שאת מתרגמת אותה כל שבוע! מעריך את זה מאוד ^^
בבקשה~
תודה רבה
^_^
בבקשה